ציוני, ישראלי ואנושי >>

​

סידור תפילת האדם מאגד בתוכו את שלושת מרכיבי הזהות בתפילה הרפורמית : היהודי, הישראלי והאנושי. היצירה הישראלית החדשה שולבה בסידור באופן בולט, כחלק מן התפילה עצמה.
כמו כן הסידור מתייחס באופן מפורש לחיים במדינת ישראל. כך למשל, בברכה השנייה שלפני קריאת שמע בבוקר נאמר: "וְהַבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְתוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת בְּאַרְצֵנוּ" (במקום "לארצנו"). נכללו בו תפילות למתגייסים ולמתגייסות לצבא, לציון עלייה לארץ, ויש בו התייחסות לימי הציון הישראליים: יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, יום העצמאות ויום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל, וגם – לשבת גאווה, לשבת שלפני החזרה ללימודים, ליום המשפחה ועוד.
מתוך תפישה של חשיבות הקשר עם יהדות התפוצות, נוספה תפילה שנועדה להיאמר בעת מפגש עם קהילות מחו"ל. הסידור גם משקף אחריות כלפי העולם כולו וכלפי כל חי. לדוגמה, בסיום תפילת הקדיש נוספו המילים: "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל בָּאֵי עוֹלָם".