תפילת האדם

סידור רפורמי ישראלי

הכירו את הסידור

"אֵלִי, אֵלִי, שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם"

חנה סנש

"אם תרצה להבין את היהודים, אם תרצי ללמוד על תקוותיהם וצערם – פִּתחו את סידורי התפילה שלהם. בין דפי ספרי התפילה תזכו לשמוע את הדי פעימת הדורות, את האמונות והדעות, את השאלות והתהיות. כל אחד מסידורי התפילה לדורותיהם ולנוסחיהם פותח צוהר לנפש העם."

מתוך ההקדמה ל "תפילת האדם - סידור רפורמי ישראלי"

 

יותר מסורתי - יותר רדיקלי

תפילת האדם הינו סידור המשלב מסורתיות וחדשנות כאחד. מן הצד האחד נכללו בו חטיבות תפילה שלא מצאו את מקומן ברוב הסידורים הרפורמיים הקודמים, וביניהן תפילת תחנון, שיר של יום, שיר השירים לפני קבלת שבת, קידוש לבנה ותפילות המוספים. הכללת חלקים אלה משקפת גישה מסורתית. מן הצד השני, ננקטה עמדה ליטורגית רדיקלית יחסית בשאלות תיאולוגיות ואידיאולוגיות. דוגמאות לגישה זו ניכרות בהכרעות הנוגעות לשאלות מגדריות; בהתייחסות לחוויות חיים להטבי"ות ובהכללה של טקסטים של אנשים ונשים הרואים עצמם חילוניים, ועם זאת הם נכללו כתפילות ממש.

הרב עודד מזור מקהילת כל הנשמה בירושלים מבצע את משה ומרים קיבלו תורה מסיני - יחד עם בועז דורות, נטע רוזנר ווקס ותומר עינת

"משה ומרים קיבלו תורה מסיני"

מתוך שחרית לחול - עמ' 103 בסידור תפילת האדם

משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי,
וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ,
וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים,
וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,
וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים,
הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין,
וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה,
וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה. (אבות א' א').

מרְיָם קִבְּלָה תּוֹרָה מִסִּינַי
וּמְסָרַתָּהּ לִבְנוֹת צְלָפְחָד
וּבְנוֹת צְלָפְחָד לִדְבוֹרָה
וּדְבוֹרָה לְרוּת
וְרוּת מְסָרַתָּהּ לִבְרוּרְיָה.
הֵן אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים:
הַשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלְכֶן
וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידוֹת הַרְבֵּה
וַעֲשׂוּ דְּרָשׁ לַתּוֹרָה. (הרבה רינת צפניה)

ציוני, ישראלי ואנושי >>

סידור תפילת האדם מאגד בתוכו את שלושת מרכיבי הזהות בתפילה הרפורמית : היהודי, הישראלי והאנושי. היצירה הישראלית החדשה שולבה בסידור באופן בולט, כחלק מן התפילה עצמה.
כמו כן הסידור מתייחס באופן מפורש לחיים במדינת ישראל. כך למשל, בברכה השנייה שלפני קריאת שמע בבוקר נאמר: "וְהַבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְתוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת בְּאַרְצֵנוּ" (במקום "לארצנו"). נכללו בו תפילות למתגייסים ולמתגייסות לצבא, לציון עלייה לארץ, ויש בו התייחסות לימי הציון הישראליים: יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, יום העצמאות ויום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל, וגם – לשבת גאווה, לשבת שלפני החזרה ללימודים, ליום המשפחה ועוד.
מתוך תפישה של חשיבות הקשר עם יהדות התפוצות, נוספה תפילה שנועדה להיאמר בעת מפגש עם קהילות מחו"ל. הסידור גם משקף אחריות כלפי העולם כולו וכלפי כל חי. לדוגמה, בסיום תפילת הקדיש נוספו המילים: "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל בָּאֵי עוֹלָם".

הרבה דליה שחם מקהילת אור חדש בחיפה שרה ומספרת על ירח של נתן אלתרמן בלחן של אגדת דשא. השיר מופיע בקבלת השבת בסידור החדש- בעמ' 168

 
 

שחור וכחול - ימין ושמאל

תפילת האדם נוקט הבחנה גרפית בין נוסח התפילה, זה שהתקדש במסורת ישראל ועודכן במסורת המתחדשת הרפורמית עד כה, לבין תפילות חדשות, קטעי שירה ופיוטים המוצעים למתפללים ולמתפללות. כחלופות וכהעשרה לתפילתם. הנוסח המרכזי מופיע בגופן שחור; קטעי השירה והתפילה הנוספים באים בגופן כחול וקטן יותר. חלק מהיצירות החדשות מופיעות לצד התפילות המסורתיות וחלקן מופיעות ב"תוספתא", אסופת תפילות, שירים ופיוטים הבאים בסוף כל אחת מהתפילות.

אור זרוע לצדיק (תהילים צ"ז - מקבלת השבת) בשילוב מזמור לילה (כל הכוכבים טמן) של אחינעם ניני (מופיע בתוספתא לסוף היום)- ביצוע אנסמבל ניגונים.

מגדר ותפילה

סידור תפילת האדם שם דגש על שוויון מגדרי והנכחה של שפה נשית באופנים שונים ומגוונים. הן בהתייחסות לקהילה המתפללת, הן בלשונות התפילה והן בהוראות לציבור המתפלל. לדוגמא לצד הנוסח המסורתי של ברכת כהנים נוסף נוסח האמור בלשון נקבה, בעריכת הסידור הוקפד להשתמש בלשון הוראות לציבור שלא תהיה ספציפית מבחינה מגדרית

כמובן נשמרה המסורת הרפורמית של הכללת דמויות נשים בתפילה. כך, בצד הזכרת שלושת האבות בברכה הראשונה שבתפילת העמידה הבאנו את ארבע האימהות: בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְשָׂרָה, אֱלֹהֵי יִצְחָק וְרִבְקָה, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, לֵאָה וְרָחֵל …

בנוסף סידור משתמש בשפה ליטורגית מורכבת ועשירה בהתייחסות ובפניה אל האל, הכוללת גם תיאורי אלוהות נקביים:

בְּרוּכָה אַתְּ הֲוָיָה, רוּחַ הָעוֹלָם, שֶׁעֲשִׂיתַנִי יִשְׂרָאֵל.

בָּרוּךְ אַתָּה יהוה, אֱלהֵֹינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כּחַֹ.

בְּרוּכָה אַתְּ הֲוָיָה, אֵם הָרַחֲמִים, הַמַּעֲבִירָה שֵׁנָה מֵעֵינַי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי." (עמ' 66)

ברכת האושפיזין והאושפיזות -עמ' 136 בסידור.  לחן שני בן אור ובועז דורות. ביצוע שני בן אור, בועז דורות ותומר עינת.

 
 

ההקשר העדתי

כשאר הסידורים הלא אורתודוכסיים, גם סידור תפילת האדם מושתת במידה רבה על הנוסח האשכנזי. עם זאת, בסידור הזה הורחב השיח הליטורגי והועשר בהוספה ממכמני כלל עדות ישראל. כך למשל, נוסף נוסח ספרדי בצד נוסח אשכנזי בתפילות ביתיות, לשון הקידוש בערב שבת, או בתפילות הנאמרות בציבור. כדוגמה לכך נביא את תפילת הקדיש.
מעבר לכך, בצד תפילות הקבע והחובה, הובאו פיוטים של עדות ישראל השונות, של אוצרות הדורות (למשל, מגניזת קהיר) ותפילות ושירי תפילה מרחבי היצירה הישראלית.