החל משנת 1989 מכירה מדינת ישראל בתוקף של גיורים בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות לצורך חוק השבות. המתגיירים בקהילות הרפורמיות בתפוצות יכולים לעלות למדינת ישראל, להתאזרח בה ולהירשם כיהודים במרשם האוכלוסין. במסגרת הליך הבדיקה של הבקשה לקבלת מעמד עולה מאשרת מדינת ישראל עם המוסדות של התנועה הרפורמית כי הקהילה בה התגייר המבקש לעלות אכן מוכרת על ידי התנועה.

​

בהתאם לפסיקת בג"ץ קבע משרד הפנים קריטריונים להכרה בגיור הנערך בתפוצות (בכל זרם שהוא) וזאת למניעת הניצול לרעה של הליכי הגיור לטובת רכישת מעמד אזרחי גרידא במדינת ישראל. כעקרון הקריטריונים דורשים כי הליך הכנה לגיור ימשך לפחות כתשעה חודשים וכי המתגייר ימשיך במעורבותו בקהילה המגיירת כתשעה חודשים לאחר הגיור, בטרם יגיש את הבקשה לעליה. במקרה בו הגיור או זמן ההתערות בקהילה לאחר הגיור קצרים מהמצוין נבחן הגיור באופן פרטני על מנת לוודא שאין מניעים זרים מאחורי הגיור. בנוסף על כך, מתגייר שלא התערה בקהילה המגיירת לאחר גיורו יקבל עם הגעתו לישראל מעמד של תושב זמני בלבד ורק לאחר השלמת תקופת ההתערות בקהילה בישראל יוכל לבקש מעמד עולה. חשוב לציין כי ההליך הבירוקרטי לקראת קבלת הרישיון הארעי יכול להימשך מספר חודשים. על מנת למנוע ניצול לרעה של הליכי הגיור בתפוצות על ידי מהגרי העבודה, נקבע כי אם המתגייר בקהילה בתפוצות שהה באופן לא חוקי בישראל לפני הליך הגיור, לא יוכר הגיור על ידי רשויות המדינה אלא במקרים חריגים ולאחר בירור פרטני קפדני. בנוסף, התנועה הרפורמית בישראל, אינה מקבלת להליכי ההכנה לגיור, אנשים שאינם בעלי מעמד אזרחי קבוע, גם אם בכוונתם להשלים את הליך הגיור בקהילה בתפוצות, למעט במקרים חריגים.

​

חשוב להדגיש כי על פי פסיקת בג"ץ בני זוג זרים שנישאו לישראלים אינם זכאים למעמד של עולה, אלא אם עברו הליך של גיור לפני הגעתם לישראל. בני זוג שלא התגיירו ירכשו מעמד אזרחי בישראל בהליך מדורג שנמשך כחמש שנים.