מנהגי אבלות

בְּכָּל אָדָם קַיָּם מִקְדָּשׁ פְּרָטִי שֶׁל זֵכָּרוֹן וְאַהֲבָה, 
מְקוֹם מִפְלָט שְׁבּוֹ שׁוֹכְנִים יַקִּירֵינוּ. אָנוּ חָשִׁים בְּנוֹכְחוֹתָם, 
מְלַטְפִים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֵם וְחוֹבְקִים אוֹתָם בְּתוֹכְכֵי לִבֵּנוּ. 
הֵם מְדַבְּרִים אִתָּנוּ וּמְסַפְּרִים סִיפּוּרִים. כָּךְ מְשַׁכְּכִים הַזִּכְרוֹנוֹת  
אֶת כְּאֵב הַפְּרֵדָה, הָאַהֲבָה מְרַפֵּאת אֶת הַצַּעַר 
וְאָנוּ עַצְמֵנוּ מִּטַהֲרִים וְנֶאֱצָלִים מִתוֹך יִגוֹנֵנוּ. 
על פי הרב יעקב ק. שקנמן  

נר ה' – נשמת אדם  –משלי כ', כז' 

חייו של האדם מסתיימים בפרידה מן העולם ומאהוביו ואוהביו. מסורת ישראל במרוצת הדורות עצבה מערכת ענפה של מצוות, מנהגים טקסים ומקראות שמטרתם לציין את רגעי הפרידה מאדם אהוב ולהנציח את זכרו. בייסודם של מנהגי האבלות וניחום האבלים שני ערכים מרכזיים: כבודו של המת וכבודם של יקיריו האבלים. מנהגים אלו עוצבו על מנת להנציח את חייו של האדם ולאפשר לקרוביו להפגין את אבלם וצערם על הסתלקותו ובמקביל לסייע להם לשוב אט-אט אל שגרת החיים. בעבור רבים, חווית הפרידה מאדם אהוב מעודדת את הפניה אל המסגרת המסורתית המעניקה תחושת יציבות ומשמעות. על כן, אין זה פלא שמנהגי האבלות (השבעה, ניחום האבלים וכו') נשמרים על ידי רובו של הציבור היהודי בישראל, גם אם בהבדלי סגנון. 

זמן האבלות במסורת היהודית מחולק לארבע תקופות מרכזיות על פי מרחקן ממועד הפטירה, ובכל אחת מהן מנהגי האבלות הולכים ומצטמצמים: 

תקופת האבל ומנהגי האבלות משתנים על פי הקרבה לנפטר: האֵבל על אב ואם הוא הממושך ביותר ואורך שנה שלמה, ולעומתו האבל על קרובים אחרים אורך שלושים יום. מנהגי האבלות מגוונים ומשתנים ממקום למקום ומעדה לעדה. להלן יובאו עיקריהם בכל אחת מארבע תקופות האבלות, כמקובל ברוב קהילות ישראל. 

היהדות הרפורמית רואה במערכת דיני האבלות מסגרת מסורתית חשובה ואחד מן המסדים המרכזיים של מעגל החיים היהודי. רבני התנועה וקהילותינו יעמדו לצדכם, בחפץ לב, בשעות המורכבות של הפרידה מאדם אהוב.  

בצד השמירה על הדפוסים המסורתיים של מערכת זו, מדגישה התנועה הרפורמית כמה עקרונות נוספים בהקשרם של דיני האבלות: 

  • התאמת הדינים למציאות החיים בדורנו, תוך הכרה שהביטוי הראוי לערכים של כבוד המת וכבוד החיים משתנה במרוצת הדורות. 
  • עידוד האבלים לבחור את המנהגים המתאימים לאורח חייהם והשקפתם מתוך חשיבה ולימוד. 
  • מיתון הדגש המסורתי על "צידוק הדין" ומתן ביטוי למגוון הרחב של הרגשות המתעוררים עקב מותו של אדם קרוב. 

למרות שכנסת ישראל חוקקה לפני קרוב לעשרים שנים חוק המסדיר קיומה של קבורה אזרחית בישראל, הלכה למעשה, נשמר המונופול של חברות הקדישא האורתודוכסיות בישראל על בתי העלמין. יחד עם זאת, ברחבי ישראל פועלים מספר בתי עלמין ציבוריים אזרחיים והמרכזים שבהם ממוקמים בקרית טבעון; כפר סבא, מודיעין ובבאר שבע. בבתי עלמין אלו נקברים תושבי הרשויות המקומיות, אולם תמורת תשלום (הנמוך בהרבה מזה הנוהג בבתי העלמין הפרטיים בקיבוצים), יכולים לבוא לקבורה במקומות אלו גם תושבי רשויות אחרות. בנוסף פועלים ברחבי ישראל בתי עלמין פרטיים רבים בקיבוצים, מאפשרים ואף מעודדים טקסי לוויה הנערכים על ידי רבני וחזני היהדות המתקדמת. בבתי עלמין אלו, הציבוריים והאזרחיים, מתאפשרת קבורה בארון. 

אסופה מקראות

מנהגי האבלות והזיכרון המסורתיים, כדוגמת "השבעה", "ניחום האבלים" והאזכרות בבית העלמין, הם מן המנהגים המסורתיים הרווחים ביותר בחברה הישראלית. עם זאת ישנם רבים החשים כי תפילות הזיכרון המסורתיות, המדגישות את רעיון "צידוק הדין", אינן מטיבות לבטא את רגשותיהם לנוכח הפרידה מאדם קרוב. בקובץ זה מובאים מקראות אחדים בני ימינו, פרי יצירתם של משוררים עבריים ורבני היהדות הרפורמית בישראל, היכולים לשמש כהקדמה לתפילות הזיכרון המסורתיות או כתחליף להם, בהתאם לרצונם של בני המשפחה האבלים.

אסופת מנהגי אבלות וניחום אבלים

בהתאם לדרכה של היהדות הרפורמית, הבחירה להקפיד בהלכות ולקיים את המנהגים השונים מסורה ליחיד ולבני המשפחה האבלים, ואין הכרח לקבלם כמקשה אחת. באוגדן קצר זה מפורטים בתמצית ובקיצור הלכות ומנהגים של אבלות וניחום אבלים.

אסופת קדיש אבלים

הקדיש הוא התפילה המרכזית הנאמרת לזכרם של הנפטרים. בני המשפחה הקרובים (אב, אם, בן/בת זוג, אחים ואחיות וילדים) אומרים את הקדיש. בהעדר בני משפחה אלו אומרים אותו אחד הנוכחים או הנוכחות.

אסופה סדר אזכרה מקוצר

אסופה סדר אזכרה

מצגת אבלות

חשוב לדעת – בשנים האחרונות מאפשרות חברות קדישא אורתודוכסיות רבות למשפחות למנות מטעם עורך לטקס הלוויה. עורך הטקס מתאם עם אנשי החברה את מהלך הטקס, באופן שמאפשר להעניק לו את האופי בו בוחרת המשפחה האבלה, בצד ההקפדה על המנהגים המסורתיים. רבני היהדות המתקדמת מרבים לערוך טקסי לוויה באופן זה בבתי העלמין האורתודוכסיים. מובן כי בכל הנוגע לטקסי האזכרה בתום ימי השבעה והשלושים וביום האזכרה השנתי, אופיו של הטקס תלוי לחלוטין ברצונה ובבחירתה של המשפחה. 

מרכז טקסי מעגל החיים ושירותי הדת של התנועה הרפורמית, יסייע לכם בחפץ לב, בכל מידע או סיוע שתדרשו לו ברגעים המורכבים והרגישים של פרדה מאהוביכם. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לטובת: 

  • קבלת מידע ויעוץ על מנהגי האבלות וניחום האבלים ושאלות הנוגעות למותו של יקירכם 
  • קבלת מידע על אפשרויות לקבורה אזרחית ציבורית ופרטית ברחבי הארץ 
  • תיאום עריכת טקסי לוויה ואזכרה על ידי רבני וחזני היהדות המתקדמת בבית העלמין, בבית האבלים או בקהילה 
  • ליווי וסעד רוחני 

לפרטים נוספים הנכם מוזמנים לפנות למרכז לשירותי דת וטקסי מעגל החיים של התנועה הרפורמית. 

טלפון: 02-6203642 שלוחה 0 | דוא"ל: [email protected] 

אסופה מקראות

מנהגי האבלות והזיכרון המסורתיים, כדוגמת "השבעה", "ניחום האבלים" והאזכרות בבית העלמין, הם מן המנהגים המסורתיים הרווחים ביותר בחברה הישראלית. עם זאת ישנם רבים החשים כי תפילות הזיכרון המסורתיות, המדגישות את רעיון "צידוק הדין", אינן מטיבות לבטא את רגשותיהם לנוכח הפרידה מאדם קרוב. בקובץ זה מובאים מקראות אחדים בני ימינו, פרי יצירתם של משוררים עבריים ורבני היהדות הרפורמית בישראל, היכולים לשמש כהקדמה לתפילות הזיכרון המסורתיות או כתחליף להם, בהתאם לרצונם של בני המשפחה האבלים.

אסופת מנהגי אבלות וניחום אבלים

בהתאם לדרכה של היהדות הרפורמית, הבחירה להקפיד בהלכות ולקיים את המנהגים השונים מסורה ליחיד ולבני המשפחה האבלים, ואין הכרח לקבלם כמקשה אחת. באוגדן קצר זה מפורטים בתמצית ובקיצור הלכות ומנהגים של אבלות וניחום אבלים.

אסופת קדיש אבלים

הקדיש הוא התפילה המרכזית הנאמרת לזכרם של הנפטרים. בני המשפחה הקרובים (אב, אם, בן/בת זוג, אחים ואחיות וילדים) אומרים את הקדיש. בהעדר בני משפחה אלו אומרים אותו אחד הנוכחים או הנוכחות.

אסופה סדר אזכרה מקוצר

אסופה סדר אזכרה

מצגת אבלות

דילוג לתוכן